#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליבא דרב חסדא, אב האומר על בתו שנתקדשה, או על בניו ובנותיו שהם גדולים או שהגיעו לביאה, האם נאמן למיתה, ולמלקות, ולקרבן, ונדרים והקדשות?	למיתה ומלקות לא נאמן. [ולרב אסי נאמן גם למיתה].<br>לקרבן, נדרים, והקדשות, נאמן.	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אב נאמן לומר קידשתי את בתי וגרשתיה? (פרט).<br>ולומר נשבתי ופדיתיה?	אם כעת היא קטנה נאמן לומר קידשתיה וגרשתיה, אם כעת היא גדולה אינו נאמן.<br>נשבתי ופדיתיה בכל עניין לא נאמן.	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מחלקינן במתני' דהאב נאמן לומר קדשתי וגרשתי את בתי אם היא קטנה כעת, אך לא לומר נשבית ופדיתיה.<br>מה הטעם לס""ד?<br>ומה הקשו ע""ז? (למסקנא).<br>וכיצד הוכיח רב אשי נגד טעם זה?<br>ומה פירש הוא?"	"משום דקידושין בידו, ושבייה לאו בידו.<br>והקשו דבידו למוסרה לחייבי עשה לכה""פ דתפסי בהו קידושין לכו""ע.<br>והשיג רב אשי דאין בידו לגרשה, ואף לקדשה אין בידו אם אין הבעל רוצה.<br>אלא החילוק דהאב האמינו מגזיה""כ דאת בתי נתתי, ורק לנישואין ולא לשבייה."	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר במתני' בדין מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים או יש לי אחים?<br>ומה דעת ר' נתן ורבי בברייתא?<br>וכיצד סבר רבא להעמיד מתני' ככו""ע?<br>וכיצד פירש זאת אביי? (בקצרה)."	"נאמן לומר יש לי בנים ולהתיר, ולא לומר יש לי אחים ולאסור.<br>ר' נתן ורבי דיברו באומר בשעת מיתה נגד שעת קידושין, לרבי נאמן להתיר ולא לאסור, לר' נתן גם לאסור.<br>לרבא בשעת מיתה אין אדם משקר ומש""ה נאמן לאסור, אבל שלא בשעת מיתה כמתני' לכו""ע אין נאמן לאסור. [ואביי הקשה דאיפכא מסתברא, דהתם מכחיש לדיבוריה קמא].<br>לאביי מתני' בלא מוחזק בבני ואחי, ונאמן להתיר ולא לאסור. בברייתא איירי במוחזק מעיקרא באחי ולא בבני, ומש""ה ס""ל לר""נ דדיבורו שבסוף מועיל לאסור."	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבאור אביי, באיזה אופן פליגי רבי ורבי נתן האם האומר יש לי אחים נאמן לאסור?<br>ומה טעם מחלוקתם?	"איירי דמעיקרא היתה מוחזקת בחיוב, דמחזקינן שיש לו אחים ולא בנים, והוא אמר בשעת קידושין שהיא פטורה ונאמן במיגו דבידו לגרשה, והשתא הדר ביה.<br>ולרבי המיגו דידיה כעדים דמי, ונעקרה החזקה, וכעת היא בחזקת פטור, ואין נאמן לאוסרה.<br>לרבי נתן אין המיגו כעדים, והו""ל כספק בעלמא, ואין דיבורו חשוב כדיבור נגד חזקה. [ורק היכא דלא הדר ביה מוכח ממה שלא חזר דהאמת שהיא מותרת]."	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""המקדש את בתו סתם אין בוגרות בכלל.""<br>מה החידוש לס""ד דגמ'?<br>ולמסקנא באיזה אופן איירי? ומאי בוגרות? ומה החידוש?<br>והאם מדובר גם כשאמרה יהיו הקידושין לך?"	"לס""ד דדייקינן הא קטנות בכלל, וש""מ קידושין שאין מסורים לביאה הוו קידושין.<br>ודחינן דאיירי כשאין שם אלא גדולה וקטנה, ובוגרות היינו בוגרות דעלמא. ולפי""ז החידוש רק כשהיא עשאתו שליח, דאל""כ אין הוא יכול לקדשה.<br>ולס""ד הא דמ""מ אין היא בכלל משום דלא שביק איניש מידי דאית ליה הנאה ועביד מידי דלית ליה הנאה.<br>למסקנא הוא גם היכא דאמרה ליה קידושין לדידך, דלא שביק איניש מידי דרמי עליה ועביד מידי דלא רמי עליה."	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באלו ב' אופנים נחלקו ר""מ ור' יוסי במי שיש לו ב' כיתי בנות?<br>ומה הצריכותא בשניהם?"	"באומר קידשתי את בתי הגדולה, ובאומר קידשתי את בתי הקטנה.<br>דאי פליגי רק בגדולה בהא קאמר ר""מ דהכל בכלל דכיון שיש קטנה ממנה קרי לה גדולה, אבל בקטנה מודה לר' יוסי דרק הקטנה בכולן משמע.<br>ואי פליגי רק בקטנה הו""א דרק בזה אמר ר' יוסי, אבל בגדולה מודה לר""מ דחיישינן לכולהו, קמ""ל."	קידושין דף סד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין הנודר עד שיבוא פסח?<br>ועד שיהא?<br>ועד פני פסח?<br>ואיך א""ש עם מתני' דלר""מ כל הבנות בכלל ולר' יוסי לא? ומה אמרו בזה במסקנא?"	"עד שיבוא עד שיתחיל.<br>עד שיהא, עד שיצא.<br>פני פסח לר""מ עד שיבוא, לר' יוסי עד שיצא. ולפי""ז לר' יוסי מחית איניש נפשיה לספיקא, ולר""מ לא. הפך דבריהם גבי קידושין.<br>ואמרו דאיפוך והוכיחו כן מברייתא.<br>ובמסקנא (סה.) אמרו דבלישנא דעלמא פליגי אי פני משמע שיבוא או שיצא."	קידושין דף סד		
